מלחמת "שאגת הארי" עדיין כאן. היא נמצאת בחדשות, היא נמצאת בלב, והיא בעיקר נמצאת בחוסר הוודאות של האופק.
אף אחד לא יודע מתי זה ייגמר, אבל אנחנו יודעים דבר אחד: אנחנו לא מחכים שהעשן יתפזר כדי להמשיך לפעול.

עת לעשות עוברת עכשיו למה שאנחנו קוראים לו "שגרת חירום". זה נשמע כמו סתירה פנימית, אבל זה הסיפור הישראלי כולו - לבנות ולהיבנות בתוך הסערה.

הכוח שבגמישות

כשהמציאות משתנה, אנחנו משתנים איתה. זה אומר לעבור לחללים חלופיים, למצוא פתרונות יצירתיים לשימור הפיעילות במיוחד בתקופה זו. למשל

• הסניף שלנו בבית שמש ממוקם במקלט שבימים אלו משמש בית ומחסה לדריי הרחוב בעיר.

• במקביל, מתנ"ס מאירהוף בית שמש פתח בפנינו את שעריו ומארח אותנו ברוחב לב. זו הזדמנות להגיד להם תודה.

הלב לא יוצא לחל"ת

הצוותים והמתנדבים המופלאים שלנו לא עוצרים לרגע. הם מתאימים את הפעילות למציאות החדשה:
מחלקים את החניכים והמתנדבים לקבוצות קטנות יותר, מוצאים את המרחבים הכי מוגנים והכי נכונים, ושומרים על הלהבה דולקת.

בסוף, מעבר ללוגיסטיקה ולנהלים, יש דבר אחד ששום טיל לא יכול לו: הקשר האנושי. אנחנו כאן כדי לחבק את קהילת המשפחות המיוחדות שלנו, להיות איתן בשיח יומיומי, ולוודא שאף אחד לא נשאר לבד בחזית הזו.

אנחנו לא יודעים מתי השקט יחזור, אבל אנחנו מבטיחים לכם - עד שהוא יחזור, וגם הרבה אחרי, אנחנו נהיה כאן.  🩷